מקצועי

סוגיות בתהליך קליטה - שרגא וילק

הדפסה

בחרתי הפעם לחשוף בפני כלל ציבור גולשי האתר את הסוגיות והנושאים אליהם צריך להתייחס לפני ותוך כדי מהלכים לקליטה לחברות של חברים חדשים בקיבוץ מתחדש.

לראות את המציאות
התנועה הקיבוצית בכלל ותנועת הקיבוץ הדתי בפרט , שאופיינה בעבר בכך שבכל קיבוציה היה נהוג אורח חיים דומה, מתפתחת וצומחת לתנועה רחבה, מאוחדת בערכיה אך מגוונת מאוד בסגנון חייה.
רבים מהקיבוצים מנהלים בימים אלו תהליכים של בחינת אורחות החיים, תהליכים שעלולים / עשויים (תלוי בעמדת המתבונן) להסתיים בשינוי הסיווג מקיבוץ מסורתי לקיבוץ מתחדש.

המטרה- קהילה הומוגנית, בריאה וצומחת
המחלקה לצמיחה דמוגראפית בקיבוץ הדתי ומזכירות התנועה מובילות כיום עמדה הגורסת כי הקליטה לחברות מלאה בקיבוצים המתחדשים הינה הדרך המומלצת ביותר לקליטה. מטרת ההמלצה, המבוססת על ניסיון מעשי, היא שבסופו של התהליך יהיה סוג חברות אחד בקיבוץ, מהלך שייצור קהילה הומוגנית, בריאה וצומחת.

בסעיפים המצורפים בהמשך, משמעות המונח "חבר חדש" מתייחסת לכל חבר שיתקבל לחברות שלא במתכונת המסורתית, ועל כן הסוגיה הראשונה שצריכה לעמוד על הפרק היא התאריך הקובע לתחילת קבלת חברים במתכונת החדשה.

לנוחות הקורא הסוגיות ממוינות על פי נושאים, אך לסדר הופעתן במאמר אין לרוב חשיבות וכולן אמורות להיות מטופלות בשלב זה או אחר:

איך שומרים על זכויות הוותיקים תוך קליטת החברים החדשים?

1. שיוך נכסים או פירות הנכסים - יש להסדיר את כל מה שקשור לזכויות הוותיקים בנכסים הקיימים באגודה עד ליום הקבלה של החברים החדשים, כך שהזכויות בנכסים אלו, כולל הפירות היחסיים שנובעים מאותם נכסים, יהיו שייכים לחברים הוותיקים בלבד. החברים החדשים יהיו שותפים בהם החל מיום כניסת תוקף החברות שלהם. אפשר לעשות זאת הן במודל הוני/פירותי או מודל קינייני.. כך יישמר יתרון הוותק וזכויות הוותיקים לא יקופחו. הליך זה טומן בחובו מספר תהליכים שיש לבצע, בין היתר: הערכת שווי נכסי האגודה וקביעת ערך מניה, ניסוח קריטריונים לקביעת ותק, קביעת גובה סכום דמי הכניסה ו / או השתתפות בהון האגודה והחלטה לגבי השאלה מה מקנה המניה. יש לקבוע את מידת הדינאמיות של המודל ולנסח כללים לצורת העברת המניות, ועוד.

2. שיוך דירות - יש לקבל את כל ההחלטות שיחייבו את חברי הקיבוץ הוותיקים בנוגע לשיוך הדירה על שמם, בעיקר בכל הקשור לעזיבה או הורשה, היות והחבר החדש יידרש לבנות את ביתו מהיסוד או לחילופין לשפץ דירה ישנה בקיבוץ על חשבונו. אותו חבר חדש יצטרך לקבל תשובות מה דינו של אותו נכס בו השקיע את מיטב כספו במקרה של עזיבה או חלילה פטירה, יציאה לשנת חופש או לגבי אפשרות השכרה. רצוי שמה שיידרש מהחבר החדש יחול גם כלפי החברים הוותיקים כדי לא ליצור סוגים שונים של חברות. תהליך שיוך הדירות הוא תהליך המחייב התארגנות מול מוסדות המדינה (עריכת תב"ע, אישורה בכל מוסדות התכנון וכד') והתארגנות בין החברים לקיבוץ (קביעת תקנון, חתימה על הסכמים משפטיים, שמאות חיצונית לכל דירה קיימת ולכל מגרש, קביעת רף לגודל הבית, תכנון חניות, הסדרי תנועה, בטיחות, הגדרת שטחי ציבור, ספורט וכו'). יש קיבוצים המנצלים את הטיפול בסוגיות אלה כדי לקדם הסדרת כל ההתחשבנויות עם החברים על זכויות וחובות (פדיון קרנות ששייכות לקיבוץ, גביית עודף אקטוארי וכו') בטרם ישויך הנכס. השיוך יכול שיהיה קיניני (כולל רישום בטאבו) ויכול שיהיה חוזי/פנימי,סוגיה שיש ללמוד אותה ואת השלכותיה בהתאם לתנאים השונים בין קיבוץ לקיבוץ - מיקומו של הקיבוץ על פי אזורי עדיפות, סוגי הסכמי החכירה שנעשו בעבר מול המינהל, מצב ניצול תקני הנחלות (מספר הנחלות שנקבעו לקיבוץ מול מספר החברים העדכני) ועוד.

3. בחינת סוגיות הליבה - אמנם רצוי ונכון שהחבר החדש יהיה בעל אותן זכויות וחובות כמו החבר הוותיק, אבל במהות יש הבדל משמעותי מאוד, והוא אי חובת הקיבוץ לספק מדור לחבר החדש. יש לבחון האם אין סוגיות ליבה נוספות שיש לעגן בהן את זכויות החבר הוותיק, למשל החלטות בנושא כיסוי גרעון אקטוארי של החברים הוותיקים (חובות הקיבוץ לחבריו בחסכון פנסיוני), סוגיות הקשורות לרשת הביטחון, תקצוב פנסיונרים, השקעות בתשתיות במחנה הישן, סיעוד וכו'. הנושא חשוב היות שברגע שהחברים החדשים מתקבלים הם מקבלים זכויות הצבעה ועל הוותיקים למצוא דרך להגן על החלטות הליבה ולדאוג שאלו לא ישונו חלילה כתוצאה ממאבקים אינטרסנטיים כלשהם, להחלטות שעלולות לפגוע בהם בעתיד. יש המגנים על הוותיקים על ידי הגדרת מדרג מדויק של סוגיות שבהכרעתם החבר החדש לא יוכל לקחת חלק (דבר לא רצוי ואולי אף לא קביל על פי החוק) או על ידי שינוי תקנון הקיבוץ לפני קבלת חברים חדשים, תקנון בו יוגנו סוגיות הליבה הללו על ידי נתינת עדיפות בהקצאת משאבים ו / או בקביעת רוב מיוחס לשינויים.


נקודות נוספות למחשבה לפני מהלך הקליטה לחברות

1. קביעת עקרונות לחברות החדשה - יש להחליט מהם העקרונות על פיהם יקלטו החברים החדשים ולנסח את ההסכמים על בסיסם. קודם לכך יש להחליט על קצב הקליטה ועל יכולת הקיבוץ להכיל את הנקלטים החדשים בתוכו. כאן, יש מקום לחדד את ההגדרה מהו מעמדו של אותו חבר חדש, ולקבוע כיצד ובאיזה קצב הוא יכול לנוע על גבי סרגל דמיוני ממצב של חבר חדש עד להפיכתו לחבר מן השורה.
מיקומו ב"סרגל" יהיה תלוי ב"עומק" השתתפותו בהסדרי הערבות ההדדית בקיבוץ. סוגיה זו הינה יסודית כיוון שבה צריך לעשות חשבון לא רק על פי מה שמצוי או על פי נטיית השכל אלא על פי מה שרצוי ולפי מידת היכולת של הקיבוץ "לשאת על עצמו" את הנקלטים ולהיות מחויב להם גם בעתיד.

אם כן, בין הסוגיות שיש לדון בהן ולהחליט ישנן:

א. תנאי הסף לחברות - גיל, מצב משפחתי, יכולות כלכליות וכו'.
ב. תהליך הקבלה - מיונים חיצוניים, הצהרות בריאות, אירוח בקיבוץ, הגדרת תקופת המועמדות, מהו הרוב הנדרש לקבלה, ועוד.
ג. האם לדרוש דמי כניסה / השתתפות בהון האגודה? אם כן, כמה? האם התשלום הוא בכניסה לחברות, האם מתוך רווחים עתידיים?
ד. האם המשכורת תעבור דרך הקיבוץ? מה יהיה גובה המיסים והאם הם יותירו הכנסה פנויה לשימוש אישי של החברים? לאיזה שימושים מיועדים המיסים הנגבים מן החברים?
ה. מה יהיה "עומק" מידת הערבות ההדדית?.
ו. האם החברות נכנסת לתוקף מיד עם הקבלה או שיש תקופת הכשרה או הגבלה למועד בו החבר החדש נכנס לבית שבנה או שיפץ?
ז. הגדרת חובות וזכויות מדויקות.
ח. עיסוק בסוגיות הבניה: בחירת מקום, החלטה על סוג הבניה (בנה ביתך או בניה מרוכזת), החלטה על בית בודד על מגרש או בניה דו-משפחתית, קביעת התחומים בהם ההחלטה היא בידי הנקלט והתחומים הנתונים להחלטת הקיבוץ והגדרת פורום ההחלטה.
ט. קביעת מידת מעורבות הקיבוץ בהליכי התכנון, התשתיות, הבתים, ההתקשרות עם מתכננים. האם מקימים מנהלת משותפת עם הנקלטים לקבלת החלטות משותפות או יוצרים 'פרויקט' ואז משווקים, או אולי מתקשרים עם יזם?
י. החלטה לגבי הנעת הפרויקט - האם אוספים "קבוצה" או מניעים אחד אחד?
יא. קביעת דרך התשלום של הנקלטים והבהרת הביטחונות שעליהם להעמיד מול הקיבוץ , ניסוח הסכם משולש בין הנקלט, הקבלן והקיבוץ שיבהיר במדויק מה בחלקו ובאחריותו של כל אחד.
יב. בחינת הצורך והיכולת של הקיבוץ לגייס מימון ביניים לביצוע תשתיות ראשיות והשוואת תשתיות במחנה הישן.
יג. קביעת תקנון ונהלים במקרה של פקיעת חברות.
יד. בניית מנגנון ליישוב סכסוכים.

2. ערבויות הקיבוץ - רוב החברים החדשים יאלצו לקחת משכנתא / הלוואות לצורך מימון הבניה או השיפוץ. היות וכרגע מדובר על שיוך דירות ומגרשים חוזי ולאו דווקא כהליך זמני / ביניים, הדבר אינו מאפשר שיעבוד ספציפי של המגרש כבטוחה. לכן, הבנקים למשכנתאות מחוץ לתמונה והאפשרות היחידה לקבל מימון היא בהלוואה מסחרית (מעין משכנתא) שתנאיה מבחינת המחיר ויתר התנאים פחות טובים. הקיבוץ יכול להחליט שהוא מוכן להעמיד ביטחונות, פיקדונות או לשעבד את שטח המחנה עם החרגה ספציפית כדי לעזור לנקלטים לקבל תנאים יותר טובים. הבנקים פיתחו כל מיני מסלולים, ועל הקיבוץ להחליט על מידת מעורבותו (האם בשביל כוס חלב צריך לקנות פרה שלמה?).

3. סוגיות מיסוי - רצוי שכל המהלכים וההסכמים יעברו גם דרך יועצי המס של הקיבוץ כיוון שיש במהלך הקליטה מסוג זה הרבה אירועים שיכולים להתפרש כאירועי מס, ורצוי לשים לב ולהתכונן אליהם עוד בשלב התכנון והניסוח.

סוף מעשה במחשבה תחילה
הנושאים והסוגיות שתוארו לעיל הינם הנושאים העיקריים שיש לטפל ולהסדיר בטרם הקיבוץ מתחיל לגייס מועמדים.

אלה לא הנושאים היחידים, ישנן סוגיות נוספות שכל קיבוץ וקיבוץ באופן פרטני צריך להתמודד איתן, סוגיות הנובעות ממיקומו, מהמסורת המקומית, מהתחייבויות קודמות וממצגים שונים כלפי מועמדים / נקלטים בעבר ועוד.

מה שבקיבוץ המסורתי היה "ברור ויחסית פשוט", בקיבוץ המתחדש מורכב ומאתגר.

אני מקווה שבאמצעות סקירה זו פתחתי צהר קטן לסוגיה.

scroll back to top